<h1>ספר הבתים הלכ' ברכות שער שני ס"ג</h1>
<h2>דף מב.</h2>
חברים שנתועדו לאכול פת או לשתות יין וברך אחד מהם וענו כלן אמן הרי אלו מותרין לאכול ולשתות. אבל אם לא נתכונו לאכול כאחד אלא זה בא מעצמו וזה בא מעצמו אע"פ שהם אוכלין מככר אחד כל אחד מברך לעצמו. בד"א בפת ויין בלבד, אבל שאר אוכלין ומשקין אינן צריכין הסבה אלא אם ברך אחד וענו כולן הרי אלו אוכלין ושותין אע"פ שלא נתכונו להסב יחד. לר"ם. הרי"ף כתב שהיין צריך הסבה אם הסבו אחד מברך לכולן ואם לא הסבו כל אחד מברך לעצמו. והראב"ד פסק שבשאר אוכלין ומשקין לא תועיל הסבה ואפי' נתועדו והסבו יחד צריך לברך כל אחד ואחד לעצמו. ופסק הר"ם נראה לנו עיקר. כתב הראב"ד ברכה אחרונה של יין ופירות כל אחד מברך לעצמו אפי' הסבו שהרי אמרו אין זמון בפירות. וכן נראה דעת הר"ם שלא הביא אחד מברך לכולן אלא בברכה שלפניהם. יש מן הגדולים שפסק שבעל הבית בתוך ביתו אינו צריך הסבה, וכן נראה.
